נותרו פחות מ -300 תוכים הסיסים בטבע.
כך אומר מחקר חדש של האוניברסיטה הלאומית האוסטרלית (ANU).
חוקרים טוענים כי המספרים יורדים משנה לשנה וזה מצביע כל כך שדרושה התערבות מיידית וטיפול בבעיה שנובעת בין היתר מאיומים גדולים כגון כריתת יערות.
שימוש בטכנולוגיה חדישה, יכולה בעזרת דגימת DNA המופק מדגימות דם ונוצות כדי להעריך את גודל האוכלוסייה של תוכי הסיסים. הבנת גודל האוכלוסייה הנוכחי של התוכי המהיר חיונית לשימורם. ועם הידע הרקע שלנו על המינים מעשור של מחקר, מחקר זה צייר תמונה הרבה יותר ברורה וחדה של כמה מעטים מהעופות הללו נותרו כיום בטבע.
אורח חייהם הנודד של תוכי הסיסים מקשה עליהם מאוד ללמוד להתגונן מפני ההתערבות החיצונית בחייהם. וכיום ניתן לדעת שלרוב הם טסים ברחבי טסמניה ומחפשים את בית הגידול הטוב ביותר, ומידי פעם נודדים גם ליבשת אוסטרליה לחפש מזון.
נדידתם של תוכים אלה אינו קבוע והם מגיעים לאזורים חדשים בכל אביב, מה שמקשה על הערכה של גודל האוכלוסייה בפועל. אך ישנן מספר דרכים בהן ניתן להשתמש בדגימות גנטיות בכדי להגיע למה שמדענים מכנים כ- "גודל האוכלוסייה היעיל".
החוקרים מקווים שמחקר זה ידגיש כמה מהר תוכי הסיסים מתקדמים לעבר הכחדה מוחלטת. הם מאוימים באופן קריטי על ידי מגוון גורמים, כולל כריתת יערות בית הגידול שלהם. מחקר זה הראה בפירוש כי איומים כמו כריתת היערות בבית הגידול הטסמני שלהם תוכים מהירים צמצמו באופן דרסטי את גודל אוכלוסייתם והגדילו את הסיכויים שהמין ייכחד.
המחקר יכול גם לסייע למינים אחרים בסכנת הכחדה. ויש לו השלכות רבות וחשובות על מינים מאוימים אחרים בעלי גודל אוכלוסייה לא ידוע. נראה כי על ידי שימוש בנתונים גנטיים זמינים, ניתן לקבל הערכות סבירות של גודל האוכלוסייה. והערכות אלה יכולות להוות אזהרה מוקדמת למנהלי השימור.
