אלרגיה למזון הינה תגובה המתווכת דרך מערכת החיסון ומתבטאת בבעיות עור וגרד, בניגוד לאי סבילות למזון (food intolerance) המתבטאת בשלשול או הקאות ואינה מערבת תגובה חיסונית.
התהליך החיסוני בו חתול מפתח רגישות-יתר למרכיב כלשהוא במזון אינו ברור לחוקרים במלואו, אך התסמינים, תהליך האבחון והטיפול ידועים לנו.
חתולים מפתחים אלרגיה למרכיבי המזון הנפוצים ביותר בתפריט שלהם. המזונות שזוהו במחקרים כאלרגניים ביותר בחתולים הם בקר, כבש, מאכלי ים, תירס, סויה, מוצרי חלב וגלוטן. לא במקרה אלו המזונות הנפוצים ביותר במזון מסחרי לחתולים. אמנם יש הבדלים במידת האלרגניות של חלבונים שונים, אבל נראה שהגורם הראשי להתפתחות אלרגיה למזון הינו מידת החשיפה לאלרגן.
אלרגיה למזון יכולה להתפתח בטווח רחב של גילאים. בספרות המקצועית מדווחים מקרים החל מגיל חמישה חודשים וכלה בשתים עשרה שנים, אבל רוב המקרים מופיעים בין גיל שנתיים לשש.
תסמינים
התסמינים דומים לתסמיני אלרגיות אחרות בחתולים: גרד עורי, אובדן שיער, ודלקת עור. ברוב המקרים התסמינים מופיעים באיזור הראש (פנים, אוזניים, צואר, עורף).
קשה להבחין בין האלרגיות השונות בהסתמך על תסמינים קליניים בלבד, עם זאת יש מספר תופעות היכולות להחשיד שמדובר באלרגיה למזון: גרד לאורך כל השנה, גרד שמתחיל בחורף וגרד שאינו מגיב לטיפול בסטרואידים.
אבחנה
בדיקות דם לאלרגיה ובדיקות תוך-עוריות, המקובלות מאוד לאבחון אלרגיה לחומרים נשאפים, אינן אמינות במקרה של אלרגיה למזון.
הדרך היחידה להוכיח אלרגיה למזון היא באמצעות food trial.
האבחנה נעשית בשלושה שלבים:
1. טיפול בגורמים אחרים לגרד
2. האכלה במזון היפואלרגני
3. ניסיון חזרה למזון הרגיל 'provocative testing'
טיפול בגורמים אחרים לגרד
אלרגיה לעקיצות פרעושים, אקריות, תולעי מעיים ודלקת עור חיידקית או שמרית, כל אלו יכולים לגרום לתסמינים דומים, ופעמים רבות אף קיימים בנוסף לאלרגיה למזון. לכן חשוב קודם כל לאבחן כל בעיית רקע ולטפל בה: לטפל בתכשירים יעילים נגד פרעושים, לבצע בדיקות מיקרוסקופיות לשלילת או אבחון אקריות, לבצע תרבית לפטריות, לתת תילוע רחב טווח ולטפל באנטיביוטיקה או בתרופה אנטי פטרייתית בהתאם לממצאים.
אחרי שכל הסיבות לעיל נשללו או טופלו אפשר להמשיך לשלבים הבאים.
מזון היפואלרגני
קיימים שני סוגים עיקריים של מזונות היפואלרגנייים: מזון המכיל חלבונים "חדשים" ומזונות המכילים חלבונים שעברו הידרוליזה.
הסוג הראשון מתבסס על העובדה שהחתול לא יבטא אלרגיה לחלבון שטרם נחשף אליו. במקרים אלו משתמשים לרוב בבשר צבי, בשר ברווז או בשר ארנבת במקום מזון אחר מן החי ובתפוחי אדמה במקום המזונות הצמחיים המקובלים.
הסוג השני מבוסס על יצירת חלבונים ופחמימות קטנים במיוחד ש"יחמקו מתחת לראדאר" של מערכת החיסון ולא יעוררו את התגובה האלרגית.
יש להאכיל את החתול במזון שנבחר באופן בלבדי במשך 12 שבועות. חשוב להדגיש שלחתול אסור לאכול כל מזון אחר באותה תקופה, גם כמויות זעירות של אלרגן עלולות לעורר את התגובה האלרגית.
טיפים לתקופת ההאכלה במזון היפואלרגני:
אין לתת כל אוכל אחר כולל חטיפים פרט לחטיפים היפואלרגנים
אין לתת לחתול לצאת החוצה כדי שלא יגיע למזון לא רצוי
יש למנוע גישה למזונן של חיות נוספות בבית. אם אי אפשר – יש להאכיל גם אותן במזון היפו אלרגני לאורך תקופת הניסוי.
יש להרחיק את החתול מהמטבח ופינת האוכל בזמן בישול ואכילה ולנקות את כל הפירורים בתום הארוחה.
'provocative testing'
בתום התקופה אם הסימנים נעלמו או הוטבו באופן ניכר, יש לחזור להאכיל את החתול במזון הקודם. שלב זה חיוני בקביעת האבחנה. אם התסמינים חוזרים לאחר שהחתול נחשף שוב למזונו הקודם זהו אישור סופי לאבחנה "אלרגיה למזון".
טיפול
האכלה במזון היפואלרגני בלבד באופן קבוע, כל החיים.
ניתן להשיג הקלה זמנית בעזרת סטרואידים, אנטיהיסטמינים וחומצות שומן, אבל הם לא מספקים פיתרון לטווח ארוך.
יש מקרים בהם חתולים מפתחים אלרגיה גם למזון החדש ( אחרי האכלה לאורך זמן). במקרה של חזרת התסמינים התייעצו מיד עם וטרינר.
