עונת הקיץ היא העונה ה"חמה" של הנחשים. כידוע הסכנה הגדולה לאחר ההכשה היא התפשטות הארס בגוף. התפשטות ארס הנחש ורמת הקטלניות שלו תלויה במסת הגוף – לכן להבדיל מאדם בוגר, כלבים וחתולים חשופים לסכנת חיים ממשית מכל הכשה. כמו אצל בני אדם, ההכשות הנפוצות ביותר אצל חיות המחמד הינן של נחש הצפע הארצישראלי הנפוץ בכל מקום, החל ממחסנים וכלה בגינות ציבוריות.
מהי הכשת נחש?
פעולת ההכשה מהווה את מנגנון ההגנה של הנחש. לנחש יש שיני ארס מתקפלות, היוצאות בזמן ההכשה וחודרות לעור החיה המוכשת. ארס נחשים הינו תרכובת של חלבונים וככל שיש בו יותר חלבונים – הוא נחשב לארסי יותר. הפעילות החמורה ביותר של הארס הינה פגיעה בזרימת הדם ובמנגנוני הקרישה.
מבחינה עונתית, ההכשות הקשות ביותר הן באביב, משום שאז מתחיל הנחש להיות פעיל יותר לאחר החורף, בו הוא אגר כמויות ארס גדולות בשיניו.
מקום ההכשה הנפוץ ביותר הינו אזור האף וכפות הרגליים. במרבית המקרים, לאחר פעולת ההכשה האזור הפגוע מתנפח מאוד ולעיתים ניתן אפילו לראות בו סימני שיניים של הנחש. האזור יכול לשנות את צבעו לכחול או שחור ועלול לשנות את הטמפרטורה שלו. השינויים הללו מתחוללים בדרך כלל מהר מאוד.
הכשת נחש. סכנה ברורה ומידית
טיפול בהכשה
עלינו להביא את החיה המוכשת במהירות האפשרית למרפאה וטרינרית על מנת לקבל טיפול. מומלץ לקבע את המקום המוכש, בכדי למנוע תזוזה של האיבר. אין לשים חוסמי עורקים או ורידים ואין לשים קרח על מקום ההכשה. בשונה מהתפיסה הרווחת, אין למצוץ את הארס – זאת על מנת למנוע נזקים לאדם המטפל.
במרפאה הווטרינרית החיה תטופל בנוזלים תוך ורידיים ובטיפולים תומכים אחרים (אנטיביוטיקה וכדומה). אם ברור וידוע כי הנחש המכיש הינו צפע, ניתן להשתמש בנוגדנים מוכנים כנגדו בכדי לסייע לחיה להילחם בארס.
לנחשים השונים ישנן תרכובות נוגדנים שונות, אולם הבעלים לא תמיד יודעים לזהות את סוג הנחש המכיש ולכן לא תמיד ניתן לתת נוגדנים. לעיתים מיקום גיאוגרפי יכול להיות לעזור בזיהוי סוג הנחש המכיש.
בכל מקרה, הווטרינר עוקב אחר תפקודי הקרישה ואם אלו אינם משביעים רצון נותנים לחיה מנות פלזמה. ישנם כלבים המקבלים מספר רב של מנות פלזמה עד שגופם מתאושש מהארס. תגובת הכלבים להכשות בדרך כלל קלה יותר מאשר תגובת החתולים.
עלינו לזכור שכל האמור לעיל לגבי נחשים נכון גם לגבי עקרבים, דוגמת העקרב הצהוב.
בסך הכל ניתן לומר שהכשות הינן מסכנות חיים וחמורות, אך אנו באחוז ניכר מהמקרים ניתן להציל את החיה מסכנת החיים המרחפת מעליה.
הדבר הכי חשוב שיש לזכור במקרה של הכשת נחש או עקרב, אומרת דר' סמדר טל מהמרכז הרפואי לחיות מחמד ברמת גן, זה "שיש לטלטל כמה שפחות את החיה, לקבע את האיבר ולהביא אותה לווטרינר – לטיפול חירום. כמו כן, אם הנחש קרוב יש להיזהר ממנו, מכיוון שחלק מהנחשים מסוגלים להכיש כמה פעמים ברציפות".
