כלבי שירות לאנשים עם מוגבלויות

כלבים אלה, שרבים מהם היו מגזע רועה גרמני, הפכו לכלבי שירות לעיוורים מאותה מלחמה.
אימון כלבים בצורה דומה המשיך בשוויצריה, ארצות הברית ומדינות אחרות.
כלבי הנחייה הראשונים היו ברובם רועים גרמניים. כיום, רוב כלבי הנחייה הינם מגזעים אחרים, במיוחד מסוג לברדור רטריבר או גולדן רטריבר.
סיפורים ואנקדוטות על כלבי שירות היו קיימים גם במהלך ההיסטוריה ולפחות חלקם אושרו כנכונים.
בני אדם וכלבים יצרו שותפויות למטרות רבות משום שהכלבים כל כך נכונים לעבוד בשירות האנשים שאותם הם אוהבים.
הניסיון שנצבר, מחקרים ועבודתן הקשה של התכניות לאימון כלבי שירות, ובראש ובראשונה בתי ספר לכלבי נחייה. הביאו את רמת השירות, האמינות והבטיחות של כלבי השירות לרמה גבוהה.
אדם בעל מוגבלות זקוק לכלב שיכול לבצע מטלות יומיומיות שיקלו עליו אך לא יפריעו לאנשים אחרים בדרך.
המפגש עם האתגרים היומיומיים אינו קל. אולם הניסים המאפשרים התגברות על אתגרים- אלה מתרחשים בכל יום בחיי אנשים רבים.

כלבי נחייה

משום שתכניות האימון של כלבים אלה היו הראשונות, בתי הספר לכלבי נחייה והתלמידים שבהם, מהווים הסטנדרט לפיו מתיישרים צוותי ההדרכה של כלבי השירות האחרים.
כיום חוקי לאמן כלב שירות על ידי מאמן פרטי או אפילו לאמן כלב לבד.
הגישה למקומות ציבוריים והכניסה אליהם תלויה ביכולת הכלב ומאמנו לעמוד בדרישות החוקיות ובהתנהגות המקובלת בציבור.
על המאמן והכלב להפעיל שיקול נכון בכל זמן, וכלב שירות אינו יכול לתפקד כמטפל לאדם סיעודי שאינו עצמאי.
האדם בעל המוגבלות וכלב השירות עובדים יחד כצוות, והם מתאמנים ביחד בכדי להוות צוות שכזה.

אימון הכלב מתחיל לרוב כאשר הוא עדיין גור

למרות שכלבים מסוימים מתקבלים לתכנית מאוחר יותר, בתי הספר לכלבי נחייה לעיוורים מעדיפים לעבוד עם מתנדבים שמגדלים את הגורים בחדשי חייהם הראשונים. הם מבטיחים שיהיו להם חוויות מתחילת החיים ואימון הכרחי על מנת לתת את הסיכוי הטוב ביותר להפוך לכלבי נחייה.

כלבי נחייה בדרך כלל נולדים לתכניות הרבעה זהירות. משום שעליהם להיות בריאים, ברי יכולת להיות מאומנים ובעלי אופי נוח- כל אלה הינן תכונות שעוברות בתורשה.

רבות נלמד לגבי הרבעות לתכונות אלה מכלבי נחייה, כיוון שהמעקב אחריהם הינו מעקב צמוד לאורך חייהם.
חלק מכלבי ההרבעה שייכים לבתי הספר, ואחרים שייכים למגדלים פרטיים שתורמים גורים לבתי הספר.
הגורים נבחנים לאורך הדרך והמשפחה האומנת מקבלת עזרה מן התכנית ובית הספר בכל פעם שצצה בעיה.
כאשר מגיע הזמן הנכון, הגורים חוזרים לבית הספר לצורך הערכה פיזיקאלית, רגשית ומנטאלית בכדי לראות האם הם מועמדים טובים להמשיך בתכנית.
באם אין הדבר כך, תמיד ממתינים להם בתים טובים שיאמצו אותם.

גורים הנשארים בתכנית

גורים שנשארים בתכנית הינם גורים מסורסים וגורות מעוקרות, אלא אם נבחרו להיות כלבי הרבעה של התכנית.
בשלב הבא הם עוברים אימון רשמי, חיים בבית הספר ויוצאים לאימונים יומיומיים עם מאמן בקהילה שבסביבת בית הספר.
האימון שלהם חייב לכלול ניסיון רב עם העולם "האמיתי" ולכן אימון רק בשטחי בית הספר הינו מוגבל מדי.
הם לומדים תנועת כלי רכב ומכשולים שאותם צריך לעקוף, והרבה מעבר לכך.

כמה זמן נמשך האימון של כלבי נחייה

תקופה זו בחיי כלב הנחייה נמשכת מספר חודשים. ברוב המקרים, השלב הבא הינו של קבוצת סטודנטים עיוורים שמגיעים למספר שבועות של מחיה בבית הספר. על מנת להתאמן עם הפרטנרים הכלביים החדשים שלהם.
אורך השהייה תלוי בניסיון הקודם של העיוור. אימון של כלב חדש לעיוור בעל ניסיון עם כלב קודם יהיה קצר יותר מאשר אימון של כלב חדש לעיוור בפעם הראשונה.

התאמת כלב השירות לעיוור

בהתאמת הכלב לעיוור נדרשת תשומת לב רבה. גובהו של האדם העיוור הינו גורם אחד, כמו גם הטמפרמנט ומהירותו של האדם והכלב. כלבים מסוימים נחשבים כמתאימים יותר לאנשים שכבר היו להם כלבי נחייה בעבר.
בזמן השהייה בבית הספר, הלמידה כיצד לטפל בכלב נחייה חדש הינה עבודה במשרה מלאה עבור האדם העיוור.
על המאמן שאימן את הכלבים לאמן עתה את האנשים על מנת שיוכלו לעבוד נכון עם כלבם.
על הכלב לעשות את המעבר מן המאמן לאדם העיוור.
הכלב לומד את מימדי האדם החדש על מנת שיוכל להנחותו ללא מכשולים דרך פתחים שדרכם יוכל האדם לעבור.

היכולות של כלבי הנחייה

זוהי רק אחת מן היכולות הרבות והמופלאות של כלבי הנחייה. חלק מהיכולות הללו מגיעות מאימון וחלקן טבעיות לכלב ולא תמיד ברור מהיכן הוא שואב אותן. כל בית ספר מעט שונה מאחר אולם פעמים רבות קיים טקס סיום שאליו מוזמנים האנשים שגידלו את הכלבים. הם מעבירים את הכלב באופן רשמי לבעליו החדשים- האדם העיוור.
זהו צעד מאוד רגשי של הכרה במתנה הגדולה שהיא לגדל כלב למטרות נחייה.
פעמים רבות המשפחות האומנות לוקחות כלב נוסף או שכבר נמצאות באמצע גידול של כלב נוסף.

גידול גור המתעתד להיות כלב נחייה או כלב שירות אחר הינו דרך נפלאה לתרום לחברה

זוהי יכולה להיות מחויבות מצוינת לאדם צעיר אשר מתעתד לשנות את חייו (למשל לצאת ללימודים באוניברסיטה) כך שאינו מסוגל להתחייב לגדל כלב לטווח ארוך.
קיימות דרכים נוספות להיות מעורבים בעבודת כלבי השירות, ביניהן, איסוף תרומות עבור תכניות אלה.
היכולת לעזור לאדם עם מוגבלויות להשתתף באופן פעיל יותר בחברה ובציבור עם פחות נזקקות לאנשים נוספים הינה מטרה מבורכת שאין רבות כמוה.

כלבי שירות אחרים

תפקיד כלבי שירות המתרגעים בפני האדם בעל קשיי השמיעה הינו אף עתיק יותר מזה של כלבי הנחייה לעיוורים.
ניתן לשים לב כי כלבים מתריעים כל הזמן גם עבור אנשים ששמיעתם תקינה, משום שיכולת השמיעה של כלבים טובה בהרבה משלנו.
כמובן שאם הנכם מסוגלים לשמוע פעמון דלת, אין צורך לעודד את כלבכם לנבוח כאשר הדבר קורה. אולם באם אין אפשרות לשמוע את פעמון הדלת, מהווה הדבר יתרון גדול כאשר הכלב מסוגל להתריע על כך במהירות מספקת. זאת על מנת שהאדם כבד השמיעה יגיע לפתוח את הדלת בזמן.

תכונות הכרחיות לכלבי שמיעה

על כלבי שמיעה להיות מהירים וערניים ויחד עם זאת מאוזנים מספיק בכדי להתהלך בציבור ברמת בטיחות טובה.
מכיוון שהמטפל אינו מסוגל לשמוע, לא קיים הצורך עבור כלב השירות לנבוח. כך שסימון אופייני של הכלב לאדם המוגבל הינו על ידי מגע ואחר כך תנועה לעבר מקור הקול. הכלב לומד להתריע בפני קולות שהינם חשובים למטפל הפרטי שלהם.
קולות אופייניים שהכלב לומד עשויים להיות בכי של תינוק, אזעקת עשן, טיימר של בישול, פעמון דלת, פעמון אזעקה, טלפון וקול של מישהו קורא בשם האדם.
כלבים המסייעים לשמיעה יכולים להיות קטנים, ועבור אנשים מסוימים כלב קטן הינו עדיף.

שמירה על ערנות המטפל

קטגוריה נוספת של כלבי שירות הינה שמירה על ערנות המטפל. יכולות אלה של כלבי שרות מסוג זה אינן לחלוטין מובנות עדיין, ועוד ועוד נלמד עם הזמן לגבי יכולות של כלבים לעקוב ולהתריע למטפלם על קושי ולשמור אותם בטוחים.
הידועים מבין כלבי ההתרעה הינם אלה שמתריעים בפני פרכוסים ואפילפסיה.
כלבים מסוימים בקטגוריה זו מאומנים להגיב לפרכוס- מה עליהם לעשות בכדי לעזור לאדם העובר אפיזודת פרכוס- ולפני ואחרי האימון לכך הכלבים הללו באופן לא מובן מצליחים לזהות מתי מגיע פרכוס.
קיים מחקר המנסה להבין כיצד כלבים אלו מבצעים את הפעולות הללו.
פעולות התרעה אחרות הינן עבור התקף לב העתיד להתרחש וכן משברי רמות סוכר בחולי סכרת.
כמו כן קיימים כלבים שאומנו לאבחון סרטן ובעיות רפואיות אחרות.

כלב אינו חייב להיות כלב שירות על מנת להציל חיי אדם

כלבי מחמד בבתים עושים זאת באופן תדיר. יהיה זה חכם לשים לב לכלבכם ולנסות לזהות מפני מה הוא מתריע כאשר הוא עושה זאת. כלבי שירות לסיוע בתנועה הינם לעיתים קרובות כלבים גדולים.
הם מבצעים פעולות מגוונות עבור אנשים עם מוגבלויות של תנועה. רובם מסוגלים להרים חפצים שנפלו, להביא חפצים שהמטפל מבקש מהם להביא וכל דבר שהכלבים יודעים שהמטפל יזדקק לו.

כלבים לומדים רוטינות, כמו עזרה בהלבשה והפשטה של בגדים, עשיית כביסה ופעולות אחרות כגון: לבישת שק המכיל חפצים שלהם זקוק האדם.
כלבים שמסייעים בתנועה פעמים רבות עוזרים לאיזון. זאת על ידי אחזקה ועל ידי תנועה עם האדם המוגבל.
אם האדם יושב בכיסא גלגלים, הכלב לומד למשוך אותו במקרי חירום או לעזור בטיפוס במעלה תלול. אולם, משיכת כיסא כל הזמן אינה תפקיד טיפוסי של כלב שירות.
בכל פעם שכלב נדרש לעזרה בתנועתיות יש לקבוע את גודלו ויכולתו הפיזית. כמו גם את מימדי האדם לו הוא נדרש לסייע.

כיצד יש להתנהג בסביבת כלב שירות ובעליו?

כאשר אתם פוגשים בכלב ובמטפלו העובדים יחדיו, מספר עובדות יסייעו לכם במתן עזרה.
מעל לכל יש להיזהר לא להפריע לכלב מלהתרכז במטפלו.
לא תמיד ברור ברגע נתון מה עושה הכלב או מה הוא עומד לעשות בכדי לסייע לאדם. אולם תשומת ליבו של הכלב לתפקידו הינה, פעמים רבות, קריטית לבטיחות האדם לו הוא מסייע.
כלבי שירות לומדים להתמזג לתוך סיטואציה, כך שפעמים רבות הם נראים כאילו אינם עושים דבר.
ככל שהכלב מאומן יותר, כך עבודתו ניכרת פחות לעין.
באם המטפל מדבר איתך ואינו נראה עסוק, ניתן לבקש ממנו ללטף את כלבו.
אל תיפגעו באם המטפל מבקש מכם שלא לעשות זאת. קיימות סיבות שונות שבעטיין ליטוף ברגע מסוים אינו מתאים.
באם המטפל מאשר לכם ללטף את כלבו, יש להמתין לסימון של המטפל לכלבו על מנת שיוכל לתת להם תשומת לב.
דבר זה חשוב על מנת להבטיח את האימון של הכלב ככלב שירות, אימון בטיחותי לבעליו.
באם עיוור מבקש מכם להובילו למקום מסוים כאשר הוא מלווה בכלב נחיה, ניתן להציע את זרועכם לעיוור. דבר זה נכון לכל אדם עם מוגבלות כלשהי.

קיימים מספר מרכיבים לזכויות גישה למקומות ציבוריים עם כלבי שירות.

הראשון הינו שהמטפל הינו בעל מוגבלות כלשהי.
אין זה משנה עד כמה מאומן הכלב, באם המטפל אינו מוגבל- אין לכלב זכות גישה למקומות ציבוריים שונים שאליהם הגישה מותרת רק עם אדם בעל מוגבלות.

המרכיב השני הינו אימון הכלב לביצוע משימות המסייעות לאדם המוגבל להתנהל ביתר קלות באזורים הציבוריים.

לבסוף, על התנהגות הכלב לא להפריע להתנהלות עסקים או פעילויות שונות של המקום הציבורי.
לדוגמה, כלב שנובח ללא הפסקה בתיאטרון עלול למצוא את עצמו מחוץ לאולם.
כמובן שמשמעות הדבר שהאדם בעל המוגבלות צריך לשמור על רמת אימון שתמנע זאת והתנהגויות אחרות שמפריעות לציבור.

שיעורים יומיומיים לחיים

הידע שהצטבר מעבודתם של כלבי השירות ממשיך להעלות את הרף של האימון והטיפול לכל הכלבים.
כלבי השירות משרים שאיפה ללמד את הכלבים החכמים, האוהבים והחרוצים שלצידנו לעזור לנו בחיי היום יום.
כלבים אוהבים מטלות ועבודות, ולעזור בבית ובסביבה היומיומית גורם להם שמחה וסיפוק רב וכן בטחון עצמי גבוה יותר.
ככל שתעבדו יותר עם כלביכם, כך יש סיכוי גדול יותר שיגיע היום שבו הכלב יציל רכוש או חיים על ידי מתן התרעה או עזרה פיזית ממשית.
תוכלו ללמוד לשתף את כלבכם במטלות היום יום ולהפוך אותו לשותף פעיל ומלא בחיי הבית.

וולטר, איתם וחיי כלב נחייה

כזה הוא וולטר של איתם. כמו כלבי נחייה רבים אחרים הוא אומן למטרה אחת- להקל על חיי האיש הצעיר והמקסים- איתם. וולטר מצליח לעמוד בצורה מדהימה בחייו מלאי האתגרים והתוכן של בעליו הנמרץ.
הוא כבר טייל ברחבי העולם. חרש את ניו- יורק, עזר לאיתם לעבור תחרויות גלישה בינלאומיות לעיוורים. וטייל בכל רחבי הארץ- מנחל זכי שבצפון ועד למדבר.

וולטר נולד וגדל בישראל אצל סטודנט אומן במסגרת פרויקט של כ- 80 סטודנטים אומנים לכלבי נחייה ברחבי הארץ. בהמשך אומן במרכז לכלבי נחייה בבית עובד.
המרכז לכלבי נחייה בבית עובד מנוצח על ידי האיש המופלא נח בראון. אשר הקים ביחד עם אשתו אורנה את המרכז בישראל.
הם והצוות שלהם, כמו גם מתנדבים רבים, עוזרים לגדל בכל שנה כמאה גורים. מצוותים כ- 30 צמדים של עיוור וכלב נחייה בשנה.

זכות גדולה נפלה בחלקי לתרום למרכז לכלבי הנחייה, זמן ותרומה מקצועית. ביחד עם עוד מספר וטרינרים מתנדבים של המרכז וזכות גדולה אף יותר נפלה בחלקי להכיר את איתם וכלבו המופלא וולטר- צמד מנצח.