מאמר זה ידון בתיקונים החשובים שנעשו, במסגרת תיקון 9 לחוק, ופורסמו בתחילת ינואר 2014 בספר החוקים.
מאת: עו"ד סיון נוה-זבולון
חוק צער בעלי חיים (הגנה על בעלי חיים), התשנ"ד – 1994, הינו חוק, אשר אוסר לצער ו/או להתאכזר ו/או להתעלל בבעלי חיים, כמו גם עברות ספציפיות. בנוסף, קובע את העונש על העובר על החוק; החוק גם קובע בין היתר סמכויות פיקוח, אכיפה ותפישת בעלי חיים בהם נעברה עבירה ועוד עניינים רלוונטיים בנושא.
לצערנו, החוק כמעט ואינו נאכף. כולם יודעים כי חוק שאינו נאכף ע"י גורמי האכיפה הרלוונטיים, חשוב כאות מתה ואינו מהווה כל הרתעה בפני פורעי החוק. תיקון 9 שנעשה לחוק הינו חלק ממגמה הולכת וגוברת, ששמה את הדגש בנושא אכיפה של החוק והתקנות הקיימות, עוד לפני שממשיכים לשפר ולקבוע סעיפי חוק נוספים שאינם נאכפים.
כניסה לחצר של אדם ללא צו
התיקון החשוב ביותר המופיע בסעיפים 5 א 6 ו 8 לחוק הוא שבמקום בו קיים יסוד סביר להניח שנעשתה עבירה, יוכלו גורמי האכיפה הרלוונטיים להיכנס לחצר של אדם ללא צו חיפוש וזאת לשם חקירה, תפיסת חפץ שקשור לעבירה ,עריכת בדיקות ומדידות ותפישת בעל החיים (החרמה מבעליו או המחזיק בו).
מה משמעות הדבר? לפני התיקון לחוק, לשם כל כניסה לחצר נדרש היה, להוציא צו מבית משפט שיתיר את הכניסה לחצר. דבר זה; השהה, סרבל ועיכב את הליך הבדיקה וההחרמה של בעל החיים מידי ידיים מתעללות או מזניחות, קושי שבא לידי ביטוי בפרט במצבים אקוטיים או בסופי שבוע וחגים בהם הגורמים הרלוונטיים שתפקידם הינו הוצאת הצו אינם עובדים.
אכיפת החוק והתקנות שמשתמעות מכוחו
תיקון חשוב נוסף הוא, שכעת ניתן להיכנס לחצר של אדם, כאמור ללא צו ,כדי לאכוף את כל סעיפי החוק וגם כל תקנה הקבועה בתקנות שהוצאו מכוח החוק. ניתן ללמוד זאת מהביטוי " 'לפי' חוק זה "שמשמעו בהתאם לסעיף 9 לחוק הפרשנות תשמ"א – 1981 "גם לפי תקנות שהותקנו מכוחו של החיקוק".
מה זה אומר? סעיף 19 לחוק הסמיך את שר החקלאות להתקין תקנות מכוח החוק. עד היום הותקנו מספר תקנות מועטות מכוח החוק ובהן :
- תקנות צער בעלי חיים -תערוכות, הצגות ותחרויות של בעלי חיים-2001
- תקנות להחזקת עגלי חלב -2006
- תקנות הובלת בהמות -2006
- תקנות להחזקת בעלי חיים למטרות לא חקלאיות – 2009.
- תקנות הובלת עופות -2011
עד לתיקון החוק, ניתן היה להיכנס לחצר של אדם רק אם היה חשד שעבר על אחד מסעיפי החוק בלבד, ולהחרים את בעל החיים רק במקום בו היה חשד שנעברה עבירה על אחד מהסעיפים האוסרים: התעללות, שיסוי, ארגון קרבות, חיתוך ברקמה החיה או העבדה.
כיום, אפשר להיכנס לחצר של אדם כאמור ללא צו, כדי לחקור את בעליו ו/או לתפוס את בעל החיים גם אם נעברה עבירה על כל סעיף בחוק ו/או באם נעברה עבירה על אחת מהתקנות שהותקנו מכוח החוק (לדוגמא כלב שיקשר למקום הקבע שלו בשטח הפחות מ- 16 מטרים רבועים ברצועה שאורכה פחות מטר ומחצה בניגוד לתקנה 8(ד) לחוק).
חשוב להבהיר, אנחנו לא חיים בשוויץ וגם לא נהיה, כלומר, התיקון אינו משנה את המנטליות וההתנהלות ולא אומר שממחר בוקר כל בעל חיים שלא מוחזק לפי התקנות יוחרם. אם הרשויות לא טיפלו עד היום במקרי ההתעללות הקשים, הם בוודאי לא יחרימו כלב שלא קשור "לפי הספר", אבל התיקון מקנה לגורמי האכיפה חופש פעולה שלא היה להם לפני כן .
זה המקום לציין שלדעתי מה שנקבע בתקנות ההחזקה הוא המינימום שבמינימום ומהווה צורך קיומי ולפיכך כמעט כל החזקה שתעשה בניגוד לתקנות, תעלה ממילא לכדי התעללות, אבל כמובן שהתיקון הזה מבורך כי לא כולם חושבים כך.
הוצאת צו מניעה קבוע לפי חוק זה
צו מניעה מאפשר לתובע , לווטרינר רשותי שמונה על פי החוק או ארגון למען בעלי חיים שקיבל היתר, להוציא צו מניעה כנגד גורם שיש חשד שהוא עומד לבצע עבירה או שביצע כבר עבירה כנגד בעל חיים.
לפני התיקון, אפשר הסעיף להוציא צו מניעה למשך שנה בלבד רק כנגד מי שעבר על חלק מסעיפי החוק (התעללות, שיסוי, ארגון קרבות, חיתוך ברקמה החיה עקירת ציפורניים והרעלה) . כיום לאחר התיקון לחוק, צו המניעה שיינתן יהיה קבוע (ולא יהיה צריף לגשת בכל שנה כדי לחדשו) וניתן יהיה להוציאו לפי כל סעיף בחוק ו/או תקנה מהתקנות שהותקנו מכוח החוק, כנ"ל.
