אם רק הכלבים שלנו היו יכולים לדבר, כמה שהחיים המשותפים היו נוחים יותר. אבל לחיות המחמד שלנו יש שפה משלהם – שפת הגוף' ובהתנהלות השוטפת בבית חשוב כי נדע את הסימנים הנפוצים בכדי להבין את החבר שלנו והצרכים שלו.
אז נתחיל…
1. העיניים
החלון לנשמה, והדרך שלך להבין את רוב הבעות הפנים של הכלב שלך. העיניים של הכלב יכולות בקלות להראות לך אם הוא מרגיש עצבני, מפחד, או במתח מסויים. כאשר העיניים נפתחות לרווחה והאישונים מתרחבים כנראה שזהו זמן שבו עדיף לתת לכלב מרחב ואוויר לנשימה.
2. הפה
כאשר הכלב מפהק זה לא בהכרח אומר שהוא עייף, הפיהוק אצל כלבים הוא מן צורה שבה הם פורקים לחץ נפשי שקיים אצלם, וכאשר הוא גם מלקק את השפתיים, יכול מאוד להיות שהוא לחוץ או פשוט חווה תחושה כללית של חוסר ביטחון. ברגעים אלה יש לקחת אותו למקום בטוח וידידותי, ולהניח לו לנוח ולהירגע.
טיפ זה חשוב במיוחד כאשר מדובר בילדים שרוצים לשחק עם הכלב גם כאשר הוא לא משתף פעולה.
3. הזנב
נהוג להניח כי כאשר הכלב מקשקש בזנב הוא "שמח" וכאשר הוא מקפל אותו בין הרגליים הוא "עצוב" וזה עקרונית נכון. אבל – כאשר עושים אבחנה זו יש להתחשב בשאר האלמנטים.
4. יציבה
חלוקת המשקל של הכלב עשויה להצביע על המצב הנפשי בו הוא נמצא.
לדוגמא:
כאשר נראה שהכלב נישען קדימה כאשר הראש כפוף כלפי מטה הוא מנסה "להתחמק" מסיטואציה בעייתית. לרוב נראה את זה במפגש בין כלבים שכאשר אחד מהם כפוף הוא בעצם אומר "פניי לשלום" ומוותר על הצורך להרגיש דומיננטי בסיטואציה.
התנוחה ההפוכה היא כלב שמשקלו מופנה קדימה. הכלב הזה מנסה להתקרב למשהו. זה יכול פשוט להצביע על העניין שלו במשהו, אבל גם יכול להעיד כל כוונות "זדוניות", במיוחד בשילוב עם רמזים אחרים בשפת הגוף שלו שידועים ככאלה שמשדרים אגרסיביות כמו זנב מתעוות שהוחזק גבוה. במקרה זה, הכלב מנסה להראות גדול יותר ולהיות יותר דומיננטי.
