כל בעלי הכלבים מכירים את הביטוי "כלב טוב" ונוטה להגיד אותו בקול גבוהה ושמח המעורר את הכלב לחייך ולקשקש בזנבו בעליזות. ביטוח זה עורר את סקרנותם של מדענים להבין מה בדיוק קורה במוח של הכלב כשהוא שומע שבחים, זאת אומרת, שהוא שומע כי הבעלים שלו מרוצה ממנו, והאם אנחנו פועלים באותה צורה כאשר אנחנו מקבלות מחמאות או שביעות רצון מאנשים אחרים.
כשאדם מקבל מחמאה, אזורי השמיעה הפרימיטיביים והתת-קליפתיים יותר מגיבים לראשונה לאינטונציה – הכוח הרגשי של מילים מדוברות. לאחר מכן, המוח מקיש על קליפת השמע שהתפתחה לאחרונה כדי להבין את משמעות המילים שנלמדות. בשנת 2016 צוות מדענים גילה כי מוחם של כלבים, כמו אלה של בני האדם, מחשב את האינטונציה והמשמעות של מילה בנפרד – אם כי כלבים משתמשים בהמיספרת המוח הימנית שלהם לשם כך, ואילו אנו משתמשים בהמיספרה השמאלית שלנו.
נותרה התעלומה: האם מוחם עובר את אותם השלבים בכדי לעבד את האישור?
זו שאלה חשובה מכיוון שכלבים לא יודעים לדבר, ובכל זאת מגיבים נכון לדברינו. כתב העת Scientific Reports פירסם השבוע כי כלבים מסוימים מסוגלים לזהות אלפי שמות של עצמים בודדים, ויכולים לקשר כל שם לאובייקט ספציפי. אפילו פה במערכת Petnet פירסמנו בעבר סיפור שמדגים זאת. כאשר בחנו מדענים סריקות של מוח של כלבי מחמד, הם גילו כי המוח שלהם, כמו שלנו, מעבד את צלילי המלים המדוברות בצורה היררכית – וניתח תחילה את המרכיב הרגשי עם האזור הישן יותר של המוח, האזורים התת-קורטיקליים, ואז משמעות המילים עם החלק החדש יותר, קליפת המוח.
()
תגלית זו מעמיקה את הבנתנו כיצד התפתחה השפה האנושית. באופן המדהים ביותר, כלבים ובני אדם שיתפו לאחרונה אב קדמון משותף לפני כמאה מיליון שנה, ולכן סביר להניח שמוחם של יונקים רבים מגיב לצלילי קול באופן דומה.
לצורך הניסוי גייסו החוקרים 12 כלבי מחמד (6 בורדר קולי , 5 גולדן רטריבר ורועה גרמני). החוקרים אימנו את הכלבים להיכנס ברצון ולשכב בשקט במכונת הדמיה מגנטית פונקציונלית, או fMRI, שם האזינו למאלף כלבים המדבר מילות שבח ידועות, כמו "חכם" ו"כל הכבוד ", בנוסף למילים ניטרליות, כגון "אם" ו"עדיין ". המאמן ב"שפת האם" של הכלבים, לפעמים השמיע את המילים באינטונציה נלהבת, מהללת, ובפעמים אחרות – בנימה ניטרלית, וחזר במכוון על המילים.
המכונות סרקו את פעילות המוח של הכלבים בזמן שהוא דיבר. בהתחלה, אזורים שמיעתיים באזורי תת-קליפת המוח והן בקליפת המוח במוחם של הכלבים הראו פעילות מוגברת כששמעו את המילים. אך כאשר הכלבים הקשיבו לאותו אינטונציה (שבח או ניטראלי) שחזרה על עצמה פעמים רבות, ללא קשר להכרת המילים, רמת הפעילות בחלק הישן ירדה במהירות. ירידה מהירה זו מרמזת על עיבוד האינטונציה באזורי מוח הכלב הקדומים יותר. באופן דומה, אם הם הקשיבו לחזרות של מילים ידועות, רמת הפעילות באזור החדש יותר של מוחם פחתה לאט לאט – אך לא כשהאזינו למילים לא ידועות.
ירידה איטית מאוד זו בפעילות בתגובה למילים ידועות מעידה על כך שאזורי מוח חדשים יותר מעורבים בעיבוד משמעותן של המילים. המחקר מראה שמה שאנחנו אומרים ואיך אנחנו אומרים את זה חשוב לכלבים, אמר אנו עשויים להסיק זאת מהאינטראקציה שלנו עם כלבים, אך זה מפתיע במידה מסוימת כאשר כלבים אינם מדברים, ולמערכת התקשורת שלהם שהיא בעיקר נביחות אין הפרדה ברורה בין משמעות לאינטונציה.
מחקרים קודמים הראו כי בעלי חיים רבים, מעופות שיר ועד דולפינים, משתמשים בקורטקס כדי לעבד רמזים רגשיים, ובקליפת המוח לניתוח אותות נלמדים מורכבים יותר – למרות שהם אינם יכולים לדבר. זברות, למשל, יכולות להאזין לרגשות בקריאות של מינים אחרים של אוכלי עשב וללמוד אם יש טורפים בקרבת מקום. סביר להניח ששפה אנושית התפתחה מרמזים כאלה, וגייסה את אותן מערכות נוירולוגיות לפיתוח דיבור.
כבעלי חיים מבויתים שהתפתחו לצד בני האדם במשך 10,000 השנים האחרונות, כלבים עושים שימוש מיוחד ביכולת העתיקה הזו לעבד רגשות אנושיים, זה עוזר להסביר מדוע כלבים מצליחים לתקשר איתנו יחסית בכזאת קלות.
