קבלת צו הסגרה לכלב
ברגע אחד, ללא מתן הודעה מוקדמת, דופק על דלתכם או מתקשר אליכם נציג הווטרינר העירוני ודורש מכם למסור מיידית או תוך 24 שעות את כלבכם האהוב להסגר במאורת הרשות (כך נקרא הסגר עירוני בהתאם לפקודה היבשה) למשך 10 ימים.
הנציג טוען שבמשרד הבריאות התקבלה תלונה על כך שכלבכם נשך או שרט את המתלונן. לפעמים, אותו נציג יסביר לכם שהסגר נדרש כדי לוודא שהוא לא חולה בכלבת, ושלאחר אותם 10 ימים הוטרינר העירוני ישחרר את כלבכם לביתכם. הצרה היא ששמעתם סיפורי אימה על מאורות הרשות, שמעתם על כלבים שנכנסו בריאים ושמחים ויצאו חולים ומדוכאים, פצועים או אפילו לא בין החיים. שמעתם, שאם חלילה יקרה לכלבכם האהוב נזק כלשהו במאורת הרשות, אף אחד לא חב כלפיכם אחריות.
לקריאה נוספת: דו"ח הכלביות 2017 של עמותת תנו לחיות לחיות – לפיו כמעט בכל בכלביות בישראל שוררים תנאים אשר אינם ראויים להחזקתם בעלי חיים. ברבות מהן קיימת תחלואה רבה, אשר פעמים רבות נובעת מטיפול רשלני של הצוות במקום.
אתם מנסים לשכנע את הנציג שלא באמת אירע דבר, שהכלב מחוסן ומדובר בשריטה או לכל היותר בנשיכה קטנה, מדובר באי הבנה או במקרים חריגים שמדובר בהעללת שווא ואולם, כל אחת ואחת מהטענות, מוצדקות ככל שתהינה, נופלות על אוזניים ערלות והוטרינר או הנציג מתעקשים שתסגירו את הכלב מיד, בלי לבדוק אף אחת מן הטענות שהעליתם.
לעיתים, גם אם יש בידיכם הוכחות על כך שהמתלונן שיקר – הדבר לא יסייע לכם, ובכל זאת תדרשו להסגיר את הכלב. הוטרינר או משרד הבריאות שהוציא את צו יאמרו שהם לא בית משפט ועל פי הפקודה היבשה בהתאם לתלונת המתלונן יש להסגיר את הכלב.
מה לעשות כאשר מקבלים צו הסגרה לכלב?
פנו לעורך דין בקיא באופן בהול. זכרו כי אתם עומדים בפני סד זמנים קצר מאוד – יש לכם שעות בודדות עד יממה להסגיר את הכלב, אחרת תפרו צו מנהלי. על עורך הדין להגיש בקשה בהולה לבית המשפט להימנע מהסגרת הכלב למאורה הרשותית. נסיון עבר מוכיח כי כאשר עסקינן בהסגר כלבים נושכים, חל שינוי של ממש בגישת בית המשפט ואף בגישת הרשויות.
הסגר בתנאי בית
נשאלת השאלה מדוע יש להתעקש ולכלוא את הכלב המסכן במאורה הרשותית, לנתק אותו מבעליו האוהבים, ולגרום לו לנזק נפשי וגופני, בשעה שאפשר להשיג את אותה מטרה בדיוק (בידודו למשך 10 ימים כדי לוודא שאין הוא חולה בכלבת) בביתו שלו?
בתנאים ובנסיבות מסויימים אי הסגרת הכלב לא מהווה סכנה לציבור, אפשר ואף ראוי לשלוח את הכלב "הנושך" להסגר ביתי בביתם של בעלי הכלב תחת פיקוח הדוק ותנאים מגבילים, במקום להסגר בכלבייה.
בתי המשפט החלו יותר ויותר לקבל עמדה זו ומעדיפים לשלוח כלבים להסגר ביתי מאשר הסגר קשה ומזיק במאורת הרשות. יתרה מכך, במקרים רבים אפילו הווטרינרים העירוניים מסכימים כי עדיף לשלוח את הכלבים להסגר ביתי בתנאים מגבילים.
לסיכום, מדובר בחלון הזדמנויות קצר מאוד, כך שעליכם לפעול בזריזות ולפנות לעו"ד מנוסה המעורה בחוק הרלבנטי והפסיקה הקיימת. יש להבין כי ברגע שהכלב מתייצב ברשות לצורך הסגר, נסתם הגולל או לכל הפחות מופחתים מאוד הסיכויים לשחררו והוא ימשיך לשהות בו עד לסיומו. מסיבה זו, חשוב לפעול בצורה נכונה וחוקית מיד לאחר קבלת צו הסגר, כדי להגדיל עד מאוד את הסיכויים להשיג עבור כלבכם הסגר אלטרנטיבי בבית תחת תנאים מגבילים.
יובהר כי מאמר זה נכתב טרם נכנס "חוק למניעת מחלת הכלבת", המתיר הסגרי בית במקרים מסויימים לתוקף. במועד פרסום כתבה זו, "החוק למניעת מחלת הכלבת" עבר בקריאה ראשונה בלבד ועל כן כיום הרשויות עדיין פועלות מכוח פקודת הכלבת.
מצ"ב קישור לדף ההסגרים באתר של סיון זבולון – נוה, עו"ד.
